יְצִיאָה

יְצִיאָה – על פי האקדמיה ללשון עברית פירוש המילה תנועה החוצה, פתח יציאה החוצה, הפרשת צואה.

חשבת פעם למה קוראים לקקי – יציאה? אני לא, עד עכשיו. מה שכן חשבתי עליו, הוא כמה בתרבות שלנו העניין של יציאות מעורר מבוכה ובושה. גם אני הרגשתי ככה. הרבה מאד זמן. כאילו אמרו לנו – אל תדברו על דברים שלא נראים טוב, לא מריחים טוב. תסתירו.

אבל אם הכלב שלך ישלשל – סביר להניח שתדאגו לו, ותקחו אותו לוטרינר. ואם התינוקת שלך לא עשתה קקי כבר כמה ימים – זה גם מצריך בירור.

איך לימדו אותנו להסתיר כל-כך טוב, את אחד הדברים הכי טבעיים שקיימים במערכת גוף האדם?

ולא, אני לא חושבת שזה משהו שצריך לנהל עליו בהכרח שיחות חולין, אבל זה בטח גם לא משהו שיש להתבייש בו או להסתיר.

אצל יצורים שלא יכולים לדבר, כמו כלב\חתול\תינוק\ת למשל, אנחנו נעקוב אחרי כל מה שהגוף שלהם מפריש: השתן, הצואה, נזלת, הקאות, הפרשות. וזה כל-כך ברור לנו שזה יכול להגיד הרבה על הבריאות ו\או החולי שלהם. גם בקליניקה שלי, אני מסבירה זאת למטופלי. אפשר ללמוד המון מתוך היכרות עם הגוף שלנו.

אז כן, אני זוכרת שאנחנו לא אוהבים לדבר על זה, אבל בכל זאת. שימו לב: • צורת הצואה והמרקם – קשה \ רך \ גללים \ מיימי \ ... – הצורה יכולה להצביע לנו על המצב של איברי מע' העיכול כשהם פוגשים את המזון. אידיאלית, אנחנו נרצה צורה של נקניקיה

• צבע – אמנם קשה לראות את הצבע של הצואה, אך לעיתים הצבע משתנה, בין חום, צהוב, ירוק... הצבע התקין הוא חום ענבר (ask google)

• ריח – אובייקטיבית לצואה יש ריח משלה, אבל לפעמים הריח יכול להיות חריף יותר או פחות, כזה שנשאר בשירותים אחרי שמסיימים להתפנות. זה לא המצב התקין והאידיאלי

• שיירי מזון – אם אפשר לזהות מזון לא מעוכל בצואה, זה לא תקין, אנחנו נרצה שהמזון יעבור עיבוד ועיכול מלא, כדי שנוכל להפיק ממנו את המיטב

• ניגוב הצואה – יש כאלה שמסיימים את העניין די מהר ויוצאים, יש כאלה שצריכים לנגב הרבה, זה אינדיקציה עבורנו שיש במערכת עומס, שקשה לה להעביר את הפסולת החוצה. קצת כמו לנקות קערה עם טחינה, יש איזה חומר שמכביד כרגע על הגוף ועל מע' העיכול

• תחושת התרוקנות – כשאין תחושת התרוקנות, אנחנו יודעים להגיד. וזה מבאס. ולא אמור לקרות • תכיפות היציאות – מאד משתנה מאדם לאדם. יש כאלה שרגילים ליציאה אחת ביומיים-שלושה, וכאלה שמגיעים ל3 פעמים ביום.

*לרוב, ריבוי יציאות ביום – שהן רכות/שלשוליות נתפסות בחברתנו כ-זה מה שזה (או אפילו כאלה שחושבים שאפשר לרדת כך במשקל), אבל בראיה של הרפואה הסינית, זה לא המצב הרצוי והתקין. הגוף מתקשה לעבד את המזון, אולי בגלל המזון שבחרנו, או בגלל חולשה של מע' העיכול. איבוד החומר בצורה הזאת, מחליש אותנו עוד יותר, ועלינו לטפל בזה.

הצלחנו!!!!! כתבתי על קקי - על שלל הצורות, הריחות והצבעים, דברים שאפשר להגיד עליהם איכס! ואת.ה הצלחת להמשיך עד לכאן! כל הכבוד

אז, אפשר קצת לשחרר בושה, ולבחון את שלומנו, מה הגוף שלנו אומר, האם יש מזון מסוים שמשפיע עליו שלא לטובה. כשהעיכול לא מתנהל כשורה – אנחנו עשויים לסבול מעייפות, חולשה, תפיסויות שרירים, נשירת שיער, חוסר-ריכוז, כאבי בטן, עור יבש, ציפורניים שבירות ועוד התבטאויות פיזיות ומנטליות...

מוזמנים ומוזמנות להתיעץ איתי, בשמחה

ליאור.

** בתמונה ניקיטה אהובתי שבשמיים יוצאת ביציאה